מה עושים באזכרה - מדריך מעשי למשפחה

אזכרה היא הזדמנות של המשפחה והחברים להתכנס, להיזכר ולהתגעגע יחד - בשלושים, ב-11 חודשים, ביום השנה ובכל שנה שאחריו. אין צורך להיות רב או חזן כדי לנהל אותה. ריכזנו כאן את הסדר המקובל בבית העלמין, מה עושים אחרי, וכמה רעיונות שעוזרים להפוך את המפגש למשמעותי.

לפני האזכרה

• קבעו את המועד. את תאריכי השלושים, 11 החודשים ויום השנה, בעברי ובלועזי, מקבלים במחשבון תאריך האזכרה.
• הודיעו מראש. שבוע עד שבועיים לפני - במודעת אזכרה או בהזמנה לאזכרה.
• ודאו מניין אם חשוב לכם שייאמר קדיש.
• הכינו את הטקסטים. הדפיסו את פרקי התהילים ואת "אל מלא רחמים", או בקשו חוברת מהחברה קדישא.
• חלקו תפקידים. מי מוביל, מי מדבר, מי אחראי לכיבוד.

הסדר המקובל בבית העלמין

1. ברכה בכניסה. מי שלא היה בבית עלמין שלושים יום נוהג לברך בכניסה "ברוך אתה... אשר יצר אתכם בדין".
2. פרקי תהילים. נהוג לומר את פרקים ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד וק"ל.
3. אותיות השם. קוראים מפרק קי"ט - שבנוי לפי סדר האלף-בית - את הפסוקים שמתחילים באותיות שם הנפטר, ואחריהם את האותיות של המילה "נשמה".
4. דברי זיכרון. בני משפחה או חברים מספרים על הנפטר. כדאי לשמור על קיצור - כמה דקות לכל דובר.
5. "אל מלא רחמים". התפילה לעילוי נשמת הנפטר. אפשר לומר אותה גם בלי מניין.
6. קדיש. נאמר רק במניין, בדרך כלל על ידי הבנים או קרוב אחר.
7. הנחת אבן. בסיום נוהגים להניח אבן קטנה על המצבה, סימן לכך שביקרו בקבר.

המנהגים משתנים בין עדות וקהילות, ומשפחות רבות מוסיפות שיר, קטע קריאה או תפילה אהובה. אם יש גם גילוי מצבה, הסרת הכיסוי נעשית לרוב לפני דברי הזיכרון - ראו מודעת גילוי מצבה.

אחרי העלייה לקבר: סעודה או התכנסות

סעודת שלושים וסעודת מצווה

משפחות רבות נוהגות לערוך סעודה אחרי אזכרת השלושים, ולעיתים גם אחרי יום השנה. כשמשלבים בסעודה דבר תורה או סיום מסכת משניות לעילוי נשמת הנפטר, היא נחשבת "סעודת מצווה". נהוג ללמוד משניות לפי אותיות השם, ולסיים את הלימוד בסעודה.

הסעודה יכולה להיות בבית המשפחה, באולם קטן, בבית הכנסת או במסעדה. אין צורך באירוע גדול - גם כיבוד צנוע עם שולחן אחד ומילים חמות הוא סעודה מכובדת.

רעיונות לערב זיכרון

• מצגת תמונות או סרטון קצר מחייו של הנפטר.
• פינת זיכרונות - כרטיסים שבהם כל אחד כותב סיפור או משפט. אחר כך אפשר לאגד אותם לחוברת.
• המאכל האהוב - להגיש את המנה שהנפטר אהב או נהג להכין.
• השיר שלו או שלה - לנגן או לשיר יחד.
• תרומה או מעשה טוב לעילוי נשמתו - לאגודה שהייתה קרובה לליבו, או התנדבות משותפת של המשפחה.
• לימוד משותף - שיעור קצר בנושא שעניין את הנפטר.

שלט לאזכרה

באזכרה באולם או בבית, שלט קטן ליד הכניסה או ליד שולחן התמונות מכוון את האורחים ונותן למקום אווירה של זיכרון. נוסח פשוט:

לזכרו של ישראל ישראלי ז"ל

במלאת שנה לפטירתו

[תאריך עברי]

אפשר להדפיס את השלט באותו עיצוב של מודעת האזכרה - פשוט מורידים את המודעה ומדפיסים בגודל A4 או A3.

אזכרה חילונית

לא כל משפחה מקיימת אזכרה דתית, וזה בסדר גמור. באזכרה חילונית אפשר לוותר על התפילות ולהתמקד במה שמחבר את המשפחה: קטעי שירה או ספרות, שירים שהנפטר אהב, דברים של בני המשפחה והחברים, ורגע של שקט ליד הקבר. גם כאן נהוג להניח אבן או פרח על הקבר בסיום. יש משפחות שבוחרות בדרך ביניים - "אל מלא רחמים" אחד, ושאר הטקס אישי.

כמה טיפים

• הביאו מים ושתייה, ובקיץ גם כובעים - בבתי עלמין לרוב אין צל.
• הגיעו מעט לפני הזמן כדי לקבל את פני האורחים ולכוון אותם לחלקה.
• שלחו תזכורת יום לפני עם המיקום המדויק ונקודת המפגש - קישור למפה בוואטסאפ חוסך הרבה טלפונים.