חישוב תאריך אזכרה
שלושים, 11 חודש ויום השנה - בתאריך עברי ולועזי
איך מחושבים תאריכי האזכרה?
בקהילות היהודיות נהוג בדרך כלל לקבוע את מועדי האזכרה לפי הלוח העברי, ולכן התאריך הלועזי זז משנה לשנה. היום העברי מתחיל בערב, עם רדת הלילה - מי שנפטר אחרי השקיעה, התאריך העברי של פטירתו הוא של היום שלמחרת.
משפחות רבות מעדיפות לציין את יום השנה דווקא לפי התאריך הלועזי, ויש שמציינות את שניהם. כל דרך לזכור ולהתכנס היא נכונה - לכן המחשבון מציג כל מועד גם בתאריך עברי וגם בתאריך לועזי.
שלושים
את השלושים סופרים מיום הקבורה, ויום הקבורה הוא היום הראשון. אזכרת השלושים חלה אפוא ביום ה-30, ומקובל לעלות בו לקבר ולעיתים גם לערוך את גילוי המצבה. אם היום ה-30 חל בשבת, עולים לקבר ביום שישי שלפניו או ביום ראשון שאחריו. רוצים להזמין את המשפחה? ראו נוסחים להזמנה לאזכרה
11 חודשים
האבלים על הורה אומרים קדיש במשך 11 חודשים. המחשבון סופר חודשים עבריים מיום הפטירה, ובשנה מעוברת גם אדר ב׳ נספר כחודש; יש הנוהגים למנות מיום הקבורה. מבני אשכנז מפסיקים לומר קדיש בתום 11 החודשים. בקהילות הספרדיות נוהגים לערוך אזכרה וסעודה ביום שבו מלאו 11 חודשים, מפסיקים את הקדיש לשבוע בתחילת החודש ה-12 וחוזרים לומר אותו עד תום השנה.
יום השנה
יום השנה (ביידיש: יארצייט) חל בכל שנה בתאריך העברי של יום הפטירה - לא של יום הקבורה. כשהקבורה התעכבה בכמה ימים, יש מבני אשכנז המציינים את השנה הראשונה ביום הקבורה, והמחשבון מציג גם את התאריך הזה. במקרים נדירים, כמו פטירה ב-ל׳ בחשוון או בכסלו (חודשים שלעיתים יש בהם 29 ימים בלבד) או בחודש אדר, יש דעות שונות, והמחשבון מסמן אותם. כשיש ספק, מומלץ להתייעץ עם רב. לקראת המועד אפשר להיעזר בנוסחים למודעת אזכרה ליום השנה
כשהאזכרה חלה בשבת או בחג
בשבת וביום טוב אין עולים לקבר, ולכן מקדימים או דוחים את העלייה לקבר ביום אחד. בחול המועד, בראש חודש, בחנוכה ובפורים לא אומרים הספד ורבים נמנעים מעלייה לקבר. המחשבון מסמן כל מועד שחל באחד מהימים האלה ומסביר מה נהוג לעשות.
שאלות נפוצות
איך מחשבים את יום השנה (היארצייט)?
יום השנה נקבע לפי התאריך העברי של יום הפטירה, ולא לפי יום הקבורה. מי שנפטר ב-י׳ בכסלו - יום השנה שלו יחול בכל שנה ב-י׳ בכסלו, ולכן התאריך הלועזי משתנה משנה לשנה. אם הפטירה הייתה אחרי השקיעה, התאריך העברי הוא כבר של היום שלמחרת. יוצא דופן אחד: כשהקבורה התקיימה כמה ימים אחרי הפטירה, יש מבני אשכנז המציינים את יום השנה הראשון ביום הקבורה. הספרדים נוהגים תמיד לפי יום הפטירה.
איך סופרים 30 יום לאזכרת השלושים?
את השלושים סופרים מיום הקבורה, ויום הקבורה עצמו נחשב היום הראשון. לכן אזכרת השלושים חלה 29 ימים אחרי יום הקבורה - ביום ה-30. אם הקבורה הייתה אחרי השקיעה, הספירה מתחילה מהתאריך העברי של היום שלמחרת. חג שחל בתוך השלושים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח או שבועות) עשוי לקצר את מנהגי האבלות - כדאי לברר עם רב.
למה אומרים קדיש 11 חודשים ולא שנה?
לפי המנהג שהביא הרמ"א, האבלים אומרים קדיש 11 חודשים בלבד ולא 12, כדי שלא ייראה כאילו הנפטר זקוק לתיקון של שנה שלמה. מבני אשכנז מפסיקים בתום 11 חודשים ואינם חוזרים לומר קדיש עד יום השנה. בקהילות הספרדיות מפסיקים לשבוע אחד בתחילת החודש ה-12, חוזרים לומר קדיש עד תום השנה, ונוהגים לציין את 11 החודשים באזכרה ובסעודה.
מה עושים כשהאזכרה יוצאת בשבת?
בשבת לא עולים לקבר, ולכן נהוג להקדים את העלייה לקבר ליום שישי (עד חצות היום) או לדחות אותה ליום ראשון - שתי האפשרויות מקובלות. בקהילות ספרדיות ובקרב יוצאי צפון אפריקה נוהגים להקדים, ולעיתים לערוך את האזכרה עצמה כבר ביום חמישי בערב. אמירת הקדיש והעלייה לתורה נעשות בשבת עצמה.
ומה אם האזכרה חלה בחג או בחול המועד?
ביום טוב, כמו בשבת, אין עולים לקבר, ולכן מקדימים או דוחים. בחול המועד, בראש חודש, בחנוכה ובפורים לא אומרים הספד, ורבים נמנעים מעלייה לקבר באותו יום; אפשר לקיים את האזכרה בלימוד ובקדיש ביום עצמו ולעלות לקבר לפני החג או אחריו. בחודש ניסן רוב הפוסקים מתירים לעלות לקבר באזכרה, בקיצור התפילות. המחשבון מסמן כל מועד שחל באחד מהימים האלה.
מה קורה ליום השנה בשנה מעוברת?
מי שנפטר בחודש אדר בשנה רגילה - ובשנה מעוברת יש שני חודשי אדר. לפי מנהג אשכנז (הרמ"א) מציינים את יום השנה באדר א׳, ולפי השולחן ערוך (מנהג רוב הספרדים) באדר ב׳. יש הנוהגים לציין בשניהם. המחשבון מציג את אדר א׳ ומסמן את השנים שבהן השאלה רלוונטית.
מתי עושים גילוי מצבה?
אין לכך מועד מחייב בהלכה, והמנהגים שונים. בישראל נהוג בדרך כלל להקים את המצבה ולערוך את גילוי המצבה סמוך לאזכרת השלושים, ולעיתים קרובות באותו יום. יש הנוהגים להקים אותה כבר בתום השבעה, ויש הממתינים עד תום שנים עשר חודש. כדאי לתאם מראש עם החברה קדישא ועם בית המלאכה למצבות.
מקורות
- שולחן ערוך, יורה דעה תב, יב - יום המיתה ולא יום הקבורה (ספריא)
- שולחן ערוך, אורח חיים תקסח, ז - יום השנה בשנה מעוברת (ספריא)
- שולחן ערוך, יורה דעה שעו, ד - קדיש 11 חודשים (ספריא)
- השלושים - פורום חברות הקדישא
- איך מונים את חודשי האבלות - ומתי מפסיקים להגיד קדיש? (ynet, הרב יהודה ישרים)
- מה סדר האזכרה במלאת 11 חודשי פטירה? (ynet, הרב אייל ורד)
- אזכרה ועלייה לקבר כשחל בשבת (ישיבת כסא רחמים)
- יארצייט: הנהגות ליום השנה (הידברות)
המחשבון מבוסס על ספריית הלוח העברי Hebcal. המידע הוא כללי והמנהגים משתנים בין קהילות - בכל שאלה הלכתית מומלץ להתייעץ עם רב.